<h1>רבינו ירוחם נ"ב ח"ג</h1>
<h2>דף נט:</h2>
כבוד כהנים לקרא בתורה ראשון ולברך ברכת המזון בסעודה ראשון וליטול מנה ראשון כך פשוט בגיטין ופי' מנה כגון במעשר עני או בצדקה המתחלקת לעניים או חברים המסובין בסעודה אבל במילי דשותפות לא דאסור ליתן עינו בחלק יפה וכן פי' בתוספות. כהן שנשתמד וחזר בתשובה אם קור' ראשון כתבתיו בנתיב ג' בעניין תפלה בחלק נשיאו' כפים [חלק ו' וז"ל כהן שנשתמד וחזר בתשובה כתב בספר הבהיר שלא ישא כפיו ולא יקרא ראשון כדאמרינן (מנחות ק"ט ע"א) כהנים ששמשו בבית חניו לא ישמשו במקדש, אבל רש"י כתב במנחות דכשר לנשיאות כפים ולקרא ראשון וכן נראה עקר עכ"ל רי"ו שם] כי דינם שוה.
כהן מברך בתחלה ברכ' מזון ואם כהן עם הארץ ות"ח שם ת"ח קודם ואם הכהן כמו כן ת"ח מצוה להקדים לכהן לפתוח בתור' ראשו' ולברך ראשו' וליטול מנה ראשון כמו שכתבתי למעלה כך פשוט במגלה [כ"ח ע"א].
ובשבתות וימים טובים דאיכא רבים אין הרשות ביד כהן לחלוק כבוד לרבו או למי שגדול ממנו בחכמה לקרו' אח' במקומו משום דרכי שלום שלא יעשו קטטה מדוע אינו נותן לאחרים לקרות ראשונה אבל בב' ובה' דלא שכיחי רבים יכול לחלוק לו כבוד כך פשוט בגיטין.
אין כהן קורא אחר כהן ולא לוי אחר לוי ואם אין שם לוי כהן א' קורא ב' פעמי' לכהן ובמקום לוי כך פשוט בגיטין. אם אין בב"ה כהן נתפרדה החבילה כך פשוט בגיטין ופרש"י שם ב' פירושים הא' שלא יקרא לוי כל והפי' השני שלא יקרא הלוי במקומו ויכול ישראל לקרות לפניו. וריצב"א כתב כפי' האחרון וכתב דוקא שהישראל חשוב מן הלוי אבל אם הם שוי' לוי קודם ואפילו לקרות במקום כהן. ויש מי שכתב ופי' שאין לוי קורא אחר ישראל שקרא ראשון שמא יבואו להעלות לכהונה לישראל על זה. ויש מי שפי' שיכול לוי לקרות אחר ישראל שקרא ראשון כי לא אמרו כשאין שם כהן נתפרדה החבילה אלא שיכול ישראל לקרות במקום לוי ודוקא כשאין הלוי גדול מאותו ישראל שקרא ראשון אז קורא לוי אחר ישראל שקרא ראשון אבל אם הלוי גדול ממנו לא יקרא לוי אחר ישראל שקרא ראשון כי יאמרו אם לא שהיה כהן לא היה קורא לפני לוי גדול ממנו. ולדברי כלם שלישי או רביעי יכול לקרות לוי וכן נהגו. עיר שכלה כהנים ואין שם כי אם ב' או ג' ישראלי' לא יקראו כהנים להשלים מנין ז' כי אין קורין ב' כהנים זה אחר זה משום פגם ראשון. וביום שמחת תורה שקורין בחתן תורה כהנים או לויים מותר שכבר קראו משפט היום ה' ועוד שדבר זה ניכר. ועיר שכלה כהנים ואין בה ישראל כלל נ"ל דכהן קורא פעמים ושוב יקראו נשים דהכל משלימים למנין ז' ואפילו קטן ואפילו עבד ואפילו אשה. ועיר שכלה כהנים ואין בה ישראל כלל ולא נשים ולא קטן לא יקראו בתורה כלל כך כתב רמ"ה בתשובה.
<h2>דף ס.</h2>
כהן קורא ראשון בתורה ואחריו לוי ואחריו ישראל בשבת ובב' ובה' ואחריהם קורין ת"ח הממוני' על הצבור ואחריה' בני תלמידי חכמים הראויין למנותן על הצבור [ועי' רא"ש סי' כ', וב"ח שם] ואחריהם ראשי כנסיות וכל העם.
אין קורין בצבור בחומש מפני כבוד הצבור כך פשוט בגיטין ופרש"י כי ספרים שלהם היו בגוילין כעין ס"ת שלנו וחומש ר"ל שאין בו אלא א' מה' חומשי תורה. אבל נראה מפירושו כי בודאי אסור לקרות בחומשי' שלנו בצבור ולא שייך הכ' טעמ' דמפני כבוד הצבור שיוכלו למחול על כבודם.
ס"ת שהוא פסול בא' מהדברים הפוסלין בו אין קורין בו בבית הכנסת ואין מברכין עליו כי על התקנה שתקן עזרא אנו מברכין כשמוציאין בו הרבים אף על פי שברך בשחר על התורה ולא נתקנה אלא בס"ת כשר ואם קראו בו הקריאה אינה כלום ולא הברכה אלא אם כן מוציאין אח' וחוזר לראש הפרשה כך כתבו הרא"ש והרשב"א בתשובה.
קורין בהפטרות אפילו אין שם נביא שלם כך פשוט בגיטין.
<h2>דף ס:</h2>
יכול לקרות בתורה על פה הפרש' ביחיד מאחר שאינו מברך לא מיקרי דברי' שבכתב אי אתה רשאי לאומרם ע"פ כך כתב הר"מ ז"ל וצ"ע לא יהא אלא קורא למה לא יברך תחלה אם אין תורתו אומנותו. וכתב ה"ר פרץ כי דוקא להוציא אחרים אבל לעצמו מותר לאמרם ע"פ כמו ק"ש אף על פי שהוא חובה.
וששאלת כיון שאסור לקרות בתורה אפילו אות א' שלא מן הכתב היאך ש"צ קורא ישכבנה והוא כתיב ישגלנה וכן בכל תיבה שיש בה קרי וכתיב שכלם כתובים בתורה כפי המסורת ולא כפי המקרא תשובה זו הל"מ הוא וכמ"ש בנדרים [ל"ז ע"ב] מקרא סופרים ועטור סופרים כתבין ולא קריין קריין ולא כתבין הל"מ. הרשב"א.
